#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקיים מצות ישיבת סוכה?	אוכל ושותה בה, ישן ומטייל בה, ודר בה כדרך שהוא דר בביתו ויעשה ביתו עראי וסוכתו קבע	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי שלא לפרוס מפה על שלחנו בביתו להראות שביתו עראי?	"כתב המטה אפרים (סי&#x27; תרכ&quot;ה סעי&#x27; ל&quot;א) דנוהגין לכסות השלחן ומציעין מצעות נאות בבית אפי&#x27; בחוה&quot;מ מפני כבוד החג, וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;), אכן הא&quot;ר (ס&quot;ק א&#x27;) והחיי&quot;א (כלל קמ&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) ובאה&quot;ט (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל שלא יכסה שלחנו שבבית להראות דאין זה דירתו, והקובץ הלכות (פי&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;) כתב דנוהגין כהפמ&quot;ג {ונראה שיהיה כשאר חדרים שבבית שיהיה מסודר ונאה, ויש לעשות מפה אבל לא יכסהו בפלסדיק על גבה}"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רוצה לספר עם חבירו?	"יספר עם חבירו בסוכה אפי&#x27; דברי חול ועסק (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), ומ&quot;מ כתב השל&quot;ה דמחמת קדושת הסוכה יש ענין למעט בה דברי חול [וכ&quot;ש דברי איסור] (מ&quot;ב שם), אמנם כתב המטה אפרים (סי&#x27; תרכ&quot;ה סעי&#x27; ס&quot;ה) שלא יושב דומם לגמרי כי זה גורם ביטול שמחת יו&quot;ט דדומה לאבל בין החתנים אלא יאחז מדה כמדתו הכל לפי מה שהוא אדם"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח 1) כלי אכילה 2) כלי שתיה, בסוכה?	"1) איתא בגמ&#x27; (סוכה כ&quot;ט ע&quot;א) דאין מניחין כלי אכילה בסוכה, לפי רש&quot;י היינו לאחר שאכלו מפני שהם מאוסים {ונראה דאין צריך להוציאם מיד אלא יכול להמתין כדרך שהוא ממתין בסעודות של שאר ימות השנה, וכן מבואר ממאירי (כ&quot;ט ע&quot;א), וכן נקט החוט שני}, ולפי תוס&#x27; היינו קדירה שמבשלים בה ואין דרך להביאו למקום דירה שלו [dining room], ולהלכה, ממחבר ורמ&quot;א משמע דס&quot;ל כרש&quot;י דרק אסור אחר האכילה, ומ&quot;מ המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מנהג להחמיר כתוס&#x27; שלא להביא קדירה אפי&#x27; קודם אכילה, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27; - י&quot;א) דאפשר דזהו נמי דעת המחבר ובודאי יש ליזהר בזה, אבל כשאין לו כלי אחר כתב החיי&quot;א דמותר להביא הקדירה לתוך הסוכה ולאכול ממנה 2) מותר להניחם בסוכה [אפי&#x27; בשל חרס] אפי&#x27; לאחר שתיה דאינן נמאסין, וגם אין קבע לשתיה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מדה&quot;ח דיש מנהג שלא להביא מקידה של חרס לתוך הסוכה, והיינו כד של חרס אבל כוס של חרס מותר"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד כלים שלא יביאם לסוכה מפני שאין הדרך להחזיקם בדירתו?	"כלים שמשהין בהם קמח, עריבות שלשין בהם, כלים של בשמים, דלי ששואבין בו מים מן הנהר (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [והא דאמר ר&quot;ג להעלות הדלי של מים לסוכה היינו לצורך כדי לשתות ממנו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל), וקמ&quot;ל דדלי של מים אע&quot;פ שהוא לשתיה מ&quot;מ אינו מותר לאחר שתייתו (ר&quot;י באק)]"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הביא כלים שאינן ראויין לתוך סוכתו?	"כתב הב&quot;ח דאינו פוסל סוכתו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ומ&quot;מ החיי&quot;א הביא מרבינו מנוח ע&quot;פ הרי&quot;ף דאינו יכול לברך לישב בסוכה דפסולה מדרבנן, וכן נקט הראב&quot;ד, ואע&quot;פ שהרז&quot;ה והרמב&quot;ן והר&quot;ן חולקים עליו וס&quot;ל דאינו נפסל כלל ויכול לברך מ&quot;מ הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) דמן הנכון לכתחילה יש להחמיר"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא הכלים מלוכלכים מהסוכה אחר בהמ&quot;ז בשלש סעודות?	"כתב הקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; כ&quot;ה) אע&quot;פ שבשאר ימות השנה אסור מפני שהוא טורח לצורך חול בסוכות מותר משום כבוד הסוכה {ויש לעיין בזה דכבר אמרינן דדינו כמו חדר נאה שלו בשאר ימות השנה ואז אינו מקפיד דהרי אם הוא מקפיד ג&quot;כ מותר בשאר ימות השנה דאינו הכנה לצורך חול}"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס נר לתוך 1) סוכה קטנה 2) סוכה גדולה?	"1) איתא בגמ&#x27; שלא יביאנה לתוך סוכה קטנה [אפי&#x27; אינה מצומצמת אלא שהיא קטנה בענין שיש לחוש לדליקה] [לפי הב&quot;ח מפני שמבעית ויצא מן הסוכה, לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מפני חשש שריפה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)] אלא יניחנה בביתו ויאיר לתוך הסוכה דרך חלון, ואם הוא מצטער כשאוכל בלא נר יש להקל להעמידה בעששית ובלבד שהסכך אינו נמוך מאד (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) 2) מותר להביא נר בתוכה, אבל הב&quot;י הביא מרוקח מנהג שלא להכניס שום נר של חרס לסוכה מפני מיאוס [ואפי&#x27; חדשה], אבל במחופה בקוניא מותר (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתשמיש בזוי?	"אסור לעשות תשמיש בזוי בתוך הסוכה כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו (רמ&quot;א), ולפיכך לא ישטוף קדירות וקערות אבל מותר לשטוף כוסות (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), וגם אסור להשתין בסוכה אפי&#x27; לתוך הכלי (חיי&quot;א, מ&quot;ב שם), ועוד הוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דלא יטול ידיו שם חוץ מנטילת ידים של שחרית שהוא בהכרח וצריך להוציא המים מיד [והקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; כ&quot;ז) כתב דבזה&quot;ז נטילת ידים אינו תשמיש בזוי כלל], וגם לא יכניס מנעליו שם [וה&quot;נ כתב הקובץ הלכות (שם סעי&#x27; כ&quot;ח) דבזה&quot;ז נעלים אינם בזוים], והכלל הוא שלא ישהה שם כל דבר שלא ישהה בחדר הנאה, אבל תשה&quot;מ מותר דהוא בכלל תשבו כעין תדורו ועוד לא מקרי בזוי מפני שהוא מקיים מצות פו&quot;ר ועונה וגם יש בו שמחה של מצוה, וכן משמע מגמ&#x27; דלא עבדינן חופה בסוכה מפני צער החתן שבוש לשחוק עם כלתו (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואל) {וצ&quot;ב, וביאר ר&quot;י באק דדוקא להשתין ונטילת ידים הוי תשמיש בזוי שהוא מסלק פסולת ממנו משא&quot;כ תשה&quot;מ אינו מסלק פסולת אלא דרך דירה רק שהוא דבר צנועה, והא דצריך להוציא הספרים מחדרו היינו מחמת צניעות דכמו שיש אמוראים שהיו מחמירים להוציא זבובים כן צריך להוציא ספרי קודש}"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין תחת הדופן עקומה?	"כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק י&#x27;) דאם הוא לצורך הכשר סוכתו לא יניח דבר בזוי שם, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרל&quot;ח לגבי נוי סוכה תחת הדופן עקומה"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סוכתו קפנדריא?	"כתב הרי&quot;ץ גיאות (עמ&#x27; צ&quot;ב) דסוכה אינו כהר הבית ואינו כביהכ&quot;נ אלא כבית ומותר לעשנה קפנדריא, וכן פסק הקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; ל&#x27;)"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לעבור בנהר ע&quot;י ספינה כדי לקיים מצות סוכה?	"החיי&quot;א מקיל לעבור ע&quot;י עכו&quot;ם, אבל המג&quot;א (ריש סימן) כתב דאסור לעבור ורק אם כבר עבר יכול לסמוך על המקילין (רשב&quot;א ורבינו ישעיה) ויכול לברך ולא אמרינן אין זה מברך אלא מנאץ (מחה&quot;ש) אבל המג&quot;א מסיים וצ&quot;ע דהרי אינו מחויב להטריח לישב בסוכתו של חבירו וא&quot;כ אינו מחויב לעבור בספינה וא&quot;כ איך רשאי לברך (מחה&quot;ש), ולמעשה הרבה מחמירים שלא לעבור אפי&#x27; בשעת הדחק (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [וצ&quot;ע על הנשמת אדם דרצה להביא ראיה ממג&quot;א להקל (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), אכן תמה השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ה אות ב&#x27;) דאיך שייך בזה לאסור הברכה הרי אפי&#x27; אם מוציא מצה דרך רה&quot;ר כתב הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תנ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;) דיכול לברך כ&quot;ש כאן, וכן תמה רע&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ח), אלא על כרחך צריך לפרש כהחיי&quot;א], ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ו סעי&#x27; כ&quot;א"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמזים בישיבת סוכה?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) דסוכה דומה לבי&quot;ת והעולם דומה לבי&quot;ת והתורה מתחלת בבי&quot;ת והמקיים מצות סוכה נעשה שותף להקב&quot;ה במעשה בראשית, ושיעור גובה הסוכה ק&quot;כ טפחים שהוא כנגד ג&#x27; פעמים מ&#x27; יום שניתנה בו תורה וגם כנגד שנותיו של משה רבינו, ושיעור רחבה ז&#x27; טפחים כנגד ז&#x27; רקיעים"	סימן תרלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה?	"כן דאפי&#x27; בביתו דרכו לאכול אכילת עראי חוץ לביתו, ולפיכך מותר לטעום התבשיל אפי&#x27; כמה פעמים חוץ לסוכה (ר&quot;ן, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ואע&quot;פ שאמרינן הרי זה משובח שלא לאכול ולשתות שום דבר חוץ לסוכה ולית ביה משום יוהרא [וכן הביא המג&quot;א (סי&#x27; תר&quot;מ ס&quot;ק ט&quot;ז) בשם ירושלמי] מ&quot;מ ת&quot;ח שאינו רוצה להחמיר לא הוי כמי שאינו מדקדק במצוה וכמ&quot;ש בר&#x27; צדוק (ר&quot;ן, ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) אלא דעביד כמר עביד דעביד כמר עביד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא סמוך לסוכתו?	"רשז&quot;א (הליכות שלמה) חידש דהוא מחויב לאכול בסוכה דכן הדרך שיכנס לביתו ולא לאכול חוץ לבית, אבל השיג עליו הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; ז&#x27;) דלמעשה הוא אכילת עראי ודרך בני אדם לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה {וכן מסתבר}"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול 1) פת 2) פת הבאה בכיסנין 3) תבשיל של חמשת מיני דגן 4) בשר ודגים וגבינה 5) פירות, בסוכה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-e9af463856d6c9db2ac2ee77321518b6a98a2a22.jpg"">"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשתות 1) יין 2) שאר משקין 3) קפה, בסוכה?	"1) הטור ושו&quot;ע סברי דדינו כפירות דאפי&#x27; אם קובע עליהם מקרי עראי וא&quot;צ סוכה, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) מדייק מרבינו אביגדור דכתב דבשבת ויו&quot;ט מקרי קבע, ש&quot;מ דשייך קביעות ביין, וכן משמע מהגהות אשר&quot;י ואור זרוע דאם קובע על היין חייב בסוכה, אבל הדרכ&quot;מ העלה דאין שייך קביעות ביין, אכן, הב&quot;ח ועוד אחרונים חושש להראשונים דס&quot;ל דשייך קביעות ביין, ובפרט כשקובעים בחבורה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ויין) הביא ראיה מריטב&quot;א דשייך קביעות, ולהלכה אם שותה יין בקביעות יש לשתותו בסוכה בלא ברכה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דיש להחמיר בכל משקין [חשובין] דדינם כיין, וכן משמע מהגהות אשר&quot;י (מובא בדרכ&quot;מ שם) דמי דבש ושכר הוו כמו יין, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג), אבל משקין שאינם חשובים פשוט דלא שייך קביעות בהם וא&quot;צ לשתותם בסוכה 3) המחה&quot;ש ס&quot;ל דקפה הוי כמשקה חשובה, אבל העולת שמואל ס&quot;ל דקפה ושאקאלא&quot;ד לא שייך בהם קביעות דאין שותים אותם אחר האכילה דרך שמחה וריעות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מיישבין 1) גמ&#x27; ברכות (ל&quot;ה ע&quot;ב) לא קבעי אינשי סעודתא על היין 2) גמ&#x27; ברכות (מ&quot;ב ע&quot;ב) דבשבת ויו&quot;ט קובעין על היין 3) גמ&#x27; ברכות (מ&quot;ג ע&quot;א) מהני הסיבה ליין לקבען יחדו 4) גמ&#x27; סוכה (כ&quot;ח ע&quot;ב) אוכל ושותה בסוכה 5) אוכלים ושותים עראי חוץ לסוכה, משמע דשתיית קבע אסור?"	"1) הגר&quot;א הביא ראיה זו דלא שייך קביעות על היין, ויש לדחות דהתם מיירי לענין ברהמ&quot;ז אבל לגבי ישיבת סוכה תלוי אם שותין כן חוץ לבית ולפיכך י&quot;ל דאין דרך לשתות בקביעות חוץ לבית וממילא צריך לשתות בסוכה 2) יש מביאין ראיה מכאן דשייך קביעות על יין, ויש לדחות שהם מיירי בסוף הסעודה אבל ביין לחוד אין קובעין 3) יש מביאין ראיה מכאן דשייך קביעות על יין, ויש לדחות דהתם מיירי רק להוציא את חבירו בברכתו ולא לעשות קביעות גמורה לחייבם בסוכה 4) יש מביאין ראיה מכאן דשייך קביעות על היין, ודחה השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ט) היינו שתייה באמצע הסעודה 5) יש מביאין ראיה מכאן דשייך קביעות ביין, ודחה הר&quot;ן דעראי קאי על אכילה אבל שתייה אפי&#x27; בקבע שותין חוץ לסוכה {מלבד הדיחוי דמיירי באמצע הסעודה} (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויין)"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שותה באמצע הסעודה?	"כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ט) דהוא בכלל הסעודה וצריך לשתותו בסוכה, והשעה&quot;צ מצדד דאפי&#x27; מים באמצע הסעודה צריך לשתות בסוכה, ומסיים וצ&quot;ע, וכן מבואר ממאירי (סוכה כ&quot;ו) ושואל ומשיב (רביעאה ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;א), אכן המקראי קודש (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;א) הביא ראיה מגר&quot;ז (סעי&#x27; י&quot;ז) דאפי&#x27; באמצע הסעודה מותר לאכול אכילת עראי בתוך הבית, וכן נקט הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; י&#x27;) {וכן משמע משע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ח) דבמקום ספק אם בירך לישב בסוכה לא יאכל פת אלא פירות ומיני תרגימא, משמע דאפי&#x27; באמצע הסעודה פטורים מסוכה}"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישון חוץ לסוכה?	"איתא בגמ&#x27; (סוכה כ&quot;ו ע&quot;א) אפי&#x27; שינת עראי אסור חוץ לסוכה דאין קבע לשינה, ופי&#x27; רש&quot;י דפעמים סגי ליה בזה והוי קבע [ומבואר שם דאסור אפי&#x27; אם מניח ראשו בין רגליו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)], ומצינו בהלכות תפילין (סי&#x27; מ&quot;ד) דיש מקילין בפחות משיעור מאה אמה, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק אם ה&quot;ה לענין חוץ לסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ופשוט להבכורי יעקב (ס&quot;ק י&quot;ב) דאסור, וכן החמיר הקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27;) [ובאמת צ&quot;ב הראיה בכלל מתפילין דהתם כשהוא בראשו מותר שינת עראי ולא קבע והיינו כשיעור מאה אמה, אבל לא מצינו דפחות מזה לא מקרי אפי&#x27; עראי וצ&quot;ע (ר&quot;י באק)]"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאנס ונרדם חוץ לסוכה?	"מיד כשיקיץ צריך לילך לסוכה וכמ&quot;ש בירידת גשמים דצריך לילך לסוכה אם עדיין לא שכב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [ותמה חכם אחד מהו הראיה התם ליכא טרחא כ&quot;כ דעדיין לא שכב משא&quot;כ הכא כשנאנס וישן יש טרחא, ויותר נראה להביא ראיה ממי שקם אחר עלות השחר דצריך לחזור לסוכה אם פסקו הגשמים], אבל א&quot;צ להקיצו דפטור משום תשבו כעין תדורו (בכורי יעקב ס&quot;ק ל&quot;ד ע&quot;פ הר&quot;ן), וע&quot;ע בבן איש חי (האזינו סעי&#x27; ח&#x27;) דצריך לעורר חבירו אם מתנמנם באמצע קריאת התורה "	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות לאלו שאינם ישנים בסוכה?	"1) הוי מקום צינה ויש להם דין חולה או מצטער (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, רמ&quot;א), ומי שמחמיר לישן במקום צינה בלא כרים וכסתות נקרא הדיוט (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), והירא את דבר ה&#x27; יהדר לישון בסוכה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג), ואם הוא רק טרחא מועט חייב להביא בה כרים וכסתות (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תר&quot;מ סעי&#x27; ד&#x27;, מועדים וזמנים ח&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ז)&lt;br&gt;2) עוד כתב הדרכ&quot;מ (שם) ורמ&quot;א דכיון שאינו יכול לישון עם אשתו הוי מצטער וכמ&quot;ש בעירובין (ס&quot;ג ע&quot;ב) דאפי&#x27; באשתו נדה צריכים לישון בחדר לבד, וכן מצינו בערכין (ג&#x27; ע&quot;ב) דכהנים בשעת עבודה פטורים מסוכה דאין נזקקין לנשותיהם, וגם לפעמים אשתו מצטערת ויבטל ושמחת אתה וביתך או יבטל מצות עונה, אבל החרד אל דבר ה&#x27; לא יפטור עצמו בזה אלא ישתדל לעשות סוכה מיוחדת לו ולאשתו, והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) נמי הזכיר טעם זה לפטור, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דבדרך כלל אם אינו זמן עונה אינו מצטער ואינו פטור {וצ&quot;ב דהדרכ&quot;מ כתב סברא זו אפי&#x27; כשאשתו נדה וכמ&quot;ש בעירובין (ס&quot;ג ע&quot;ב), ועוד מצינו מדרכ&quot;מ דשייך פטור אם אחרים מצטערים בעבורו, וצ&quot;ב הגדר}&lt;br&gt;3) יש עוד סברא להיות פטור בלא אשתו משום תשבו כעין תדורו {והמג&quot;א הבין דזהו כוונת הרמ&quot;א, אבל כשנעיין בדרכ&quot;מ נראה דכוונתו היתה מפני מצטער}, והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) חולק על טעם זה, ועוד הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דאמרינן כל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת, ועל כרחך זהו בלא אשתו, ועוד הקשה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דשיעור סוכה ז&#x27; על ז&#x27; וזהו על כרחך בלא אשתו&lt;br&gt;4) אע&quot;פ שאמרינן שומר מצוה לא ידע דבר רע ולפיכך מותר לישון יחידי (מעשה רב אות רכ&quot;א, בכורי יעקב ס&quot;ק י&quot;ח), מ&quot;מ במקום שקביע הזיקא לא יסמוך על הנס (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג) {וכמ&quot;ש בפסחים ח&#x27; ע&quot;ב}"	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בליל עונה?	אינו מחויב לחזור לסוכה אח&quot;כ אלא יכול לישון בביתו עד עמוד השחר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {דהוי כמו שכב כבר בהיתר}	סימן תרלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלילה ראשונה?	"ילפינן ט&quot;ו ט&quot;ו מפסח דחייב לאכול פת בלילה ראשונה, ולפי הטור ילפינן נמי דסגי בשיעור כזית [תוך כדי אכילת פרס (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ומצוה מן המובחר ללעוס ולבלוע הכזית בבת אחת וכמ&quot;ש במצה (מטה אפרים סי&#x27; תרכ&quot;ה סעי&#x27; נ&quot;ב)] ואסור לאכול כזית חוץ לסוכה בלילה ראשונה [אבל אחר שאכל כזית אחת בסוכה מותר לאכול אח&quot;כ חוץ לסוכה (בכורי יעקב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד)], אבל הר&quot;ן ס&quot;ל דרק ילפינן שיש חיוב לאכול פת אבל שיעורו עדיין יותר מכביצה. להלכה, המחבר ס&quot;ל כהטור והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דמותר אפי&#x27; לברך לישב בסוכה על כזית בלילה ראשונה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב דלכתחילה יש להחמיר כהר&quot;ן ויאכל יותר מכביצה"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החומרא בלילה ראשונה דסוכת יותר משאר ימים טובים?	"1) יש ראשונים דס&quot;ל דליכא חיוב סעודה ביו&quot;ט אלא בליל ראשון דפסח וסוכות, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) כתב דזהו דעת הרמב&quot;ם&lt;br&gt;2) הרא&quot;ש ס&quot;ל דקמ&quot;ל דחייב לישב בסוכה אפי&#x27; בשעת ירידת גשמים&lt;br&gt;3) הר&quot;ן ס&quot;ל דקמ&quot;ל דצריך לאכול בסוכה דהיינו יותר מכביצה א&quot;נ אפי&#x27; כזית מחויב בסוכה&lt;br&gt;4) הביה&quot;ל (ד&quot;ה בליל) תי&#x27; דנפק&quot;מ למי שמתענג בתענית דבשאר שבתות ויו&quot;ט מותר להתענות אבל ליל א&#x27; דסוכות אסור"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במיני מזונות?	"הירושלמי מסתפק אם יכול לצאת בכזית מיני תרגימא או פת הבאה בכיסנין, ולהלכה ספק דאורייתא לחומרא (שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תס&quot;א לגבי מצה שברכתו במ&quot;מ"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ירדו גשמים בלילה ראשונה?	"יש בזה מחלוקת ראשונים:&lt;br&gt;1) שו&quot;ת הרשב&quot;א (ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ח) והכל בו בשם הראב&quot;ד וסמ&quot;ג ואור זרוע ס&quot;ל דמותר לאכול בבית, אמנם כתבו רבינו פרץ ותוס&#x27; ברכות (מ&quot;ט ע&quot;ב) דלאחר שפסקו הגשמים צריך לחזור ולאכול עוד כזית בסוכה&lt;br&gt;2) הרא&quot;ש והסמ&quot;ק ס&quot;ל דצריך לאכול בסוכה אפי&#x27; בשעת ירידת גשמים [דס&quot;ל דליכא פטור מצטער בלילה ראשונה]&lt;br&gt;להלכה, המחבר משמע דמקיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א), אבל הרמ&quot;א לקמן (סעי&#x27; ה&#x27;) מחמיר, וכן החמיר הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27; - י&quot;א)"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר ימי סוכות?	"כתב המחבר דא&quot;צ לאכול פת, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דהיינו בחוה&quot;מ אבל בשבת ויו&quot;ט צריך לאכול כזית פת אבל לא בעי סוכה [ולמצוה בעלמא יש ענין לאכול יותר מכביצה כדי שיהיה סעודת קבע וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; רצ&quot;א] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) מסתפק בדעת הגר&quot;א דס&quot;ל דיש מצוה לאכול מצה כל ז&#x27; ימי פסח אפשר דה&quot;ה יש מצוה לכתחילה לאכול פת כל ז&#x27; ימים הסוכות {וצ&quot;ב, דהגר&quot;א ס&quot;ל דיש מצוה קיומית כל ימי פסח, וא&quot;כ פשוט דיש מצוה קיומית כל ימי סוכות ג&quot;כ (ר&quot;י באק)}"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להקדים הסעודה מבעוד יום בלילה ראשונה?	"כתב הרמ&quot;א דצריך לאכול כשהוא ודאי לילה [דילפינן מפסח דכתיב בלילה הזה (תוס&#x27; פסחים צ&quot;ט ע&quot;ב) {וצ&quot;ע מש&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דנלמד מבערב תאכלו מצות}, ואם אכל בבין השמשות צריך לחזור ולאכול ולא יברך לישב בסוכה עוד הפעם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)], וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דלכאורה זהו רק המוציא אבל קידוש יכול לעשות מבעוד יום ויברך לישב בסוכה בשעת המוציא בלילה אבל מסיים כיון דצריך לומר שהחיינו אחר הלישב בסוכה א&quot;כ צריך להמתין ולא יקדש עד הלילה, אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דיש נפק&quot;מ ביום ב&#x27; למי שנוהג לברך שהחיינו ואח&quot;כ לישב בסוכה שיכול לקדש מבעוד יום ויברך לישב בסוכה עם המוציא בלילה [והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולא) מלשון הרמ&quot;א דמשמע דוקא בלילה ראשונה צריך להחמיר, ותי&#x27; דהרמ&quot;א מיירי בא&quot;י אבל ה&quot;ה ביו&quot;ט שני דחו&quot;ל, ואע&quot;פ דאשכחן בספירה דנוהגין להקל לספור בבין השמשות היינו מפני שעיקר מצותו בזה&quot;ז מדרבנן משא&quot;כ אכילה בסוכה עיקרה דאורייתא], אמנם מעורר ר&quot;י באק דאמרינן לעיל (סי&#x27; תע&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) עוד טעמים שלא לקדש קודם לילה [לפי הט&quot;ז מפני שקידוש בא בשביל מצה, ולפי המהרי&quot;ל הוי חשש שמא יעשה שאר מצות קודם חשיכה] וא&quot;כ ה&quot;נ בליל סוכות אפי&#x27; ביו&quot;ט שני ראוי לקדש רק בלילה ממש"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהקדים לקבל סוכות מבעוד יום, האם מותר לישון חוץ לסוכה?	"מביה&quot;ל כאן משמע דבעצם יש עליו קדושת היום אלא שאינו יכול לברך לישב בסוכה עד הלילה מחמת הלימוד ממצה וא&quot;כ דינו כשאר ימי הסוכות דאסור לישון חוץ לסוכה, אכן מתוס&#x27; כתובות (מ&quot;ז ע&quot;א) מבואר דבזמן תוספת יו&quot;ט אע&quot;פ שאסור במלאכה מ&quot;מ מותר לישא אשה ואינה חמורה כחוה&quot;מ, ולפי&quot;ז משמע דמותר לישון חוץ לסוכה בזמן תוספת יו&quot;ט, וצ&quot;ע למעשה (ר&quot;י באק)"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי יכול לאכול הכזית פת בלילה?	"ה&quot;נ ילפינן ממצה שלא יאכל הכזית פת אחר חצות הלילה (רמ&quot;א), אבל בדיעבד יאכל גם אחר חצות ואז דינו כשאר ימים ואין לברך לישב בסוכה אלא על יותר מכביצה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול ערב סוכות?	"הרמ&quot;א הביא ממהרי&quot;ל דהיה מחמיר שלא לאכול אחר חצות היום מערב סוכות כדי שיאכל בסוכה לתיאבון דומיא דאכילת מצה [ובדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דמסתבר דזהו סברא דוקא במצה שהוא מצוה אכילה משא&quot;כ בסוכה אינו תלוי באכילה דהרי אפי&#x27; אם יושב בסוכה מקיים מצות סוכה אבל אח&quot;כ מצא חומרא זו באור זרוע בשם ירושלמי], ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הרי בפסח קיי&quot;ל דאינו אסור אלא משעה עשירית, ותי&#x27; דאפשר ערב פסח שאני דאינו אוכל אלא מצה עשירה ואינו משביע כ&quot;כ אבל העלה בצ&quot;ע דמנא להו חילוק זה, ועוד אינו דומה לאכילת מצה. למעשה, פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) דאינו אסור אלא משעה עשירית ואילך [ותמה ר&quot;י באק דבאמת הוא איבעיא דלא איפשיטא בירושלמי והוי לן למימר ספק דרבנן לקולא], וע&quot;ע בקובץ הלכות (פי&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דמחמיר מחצות"	סימן תרלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום צריך ללמוד תורה?	"רש&quot;י כתב דללימוד עיון צריך ישוב הדעת ומותר חוץ לסוכה דהאויר יפה לו להרחיב דעתו, אבל הר&quot;ן פי&#x27; להיפך דעיון הוי קבע ובעי סוכה, ולמעשה ילמוד בסוכה אם יש לו מנוחה, ודוקא בדליכא בני בית שיפריעו מלימודו, ודוקא בדליכא קור כ&quot;כ (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג), ולפיכך כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג) דטוב להכניס תנורו לתוך הסוכה כדי שיהא חם, והוסיף הברכ&quot;י (ס&quot;ק כ&quot;ה) כל המוסיף בקיום המצוה מוסיפין לו ברכה מן השמים"	סימן תרלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו טרחא להביא שם הספרים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) רצה להביא ראיה משומרי גנות דהוי טרחא ופטור, אבל דחה דהכא מבית לסוכה ליכא טרחא כ&quot;כ, ומסיים דיש להחמיר, וכן החמיר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) הכריע דאם יש לו טורח רב פטור אבל אם יש לו מקום להניחם לכל ימי החג חייב, אבל הקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ט) מחמיר כהערוה&quot;ש"	סימן תרלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להתפלל בסוכה?	"יתפלל באיזה מקום שיכוין יותר, ואם שניהם שוין עדיף להתפלל בסוכה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט), וזהו דוקא כשאינו מתפלל בביהכ&quot;נ אבל המתפלל בביהכ&quot;נ ילך לביהכ&quot;נ דהרי בכל השנה דרכו לצאת מביתו ולילך לביהכ&quot;נ (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) {ונראה לר&quot;י באק דזהו הטעם דנוהגין ללמוד בביהמ&quot;ד דהרי בכל השנה יוצאים מבית והולכים לביהמ&quot;ד, וכ&quot;כ הגר&quot;ז (סעי&#x27; ד&#x27;) וקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ח)}"	סימן תרלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהבדלה?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ד) דבכל השנה הוא רגיל להבדיל בביתו ולא בביהכ&quot;נ וא&quot;כ בסוכות יש לו להבדיל בסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), אבל הרגיל לשמוע להבדלה בביהכ&quot;נ ה&quot;נ יכול לשמוע בביהכ&quot;נ (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ז). ולגבי ברכת לישב בסוכה, כתב השבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ב אות ב&#x27;) דיש מקומות שנוהגין לברך לישב בסוכה אחר הבדלה מפני שיש בה קביעות מחמת ההבדלה [והוא עצמו לא נהג כן], אבל רשז&quot;א (שש&quot;כ נ&quot;ח הע&#x27; ק&quot;ג) וריש&quot;א (מובא ברבבות אפרים ח&quot;ג סי&#x27; תכ&quot;ד אות ד&#x27;) ס&quot;ל שיברך לישב בסוכה קודם ברכת בפה&quot;ג, ורשז&quot;א נהג לאכול מיני מזונות אחר הבדלה, אכן הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; ט&#x27;) ס&quot;ל שלא יברך לישב בסוכה כלל בהבדלה וכמ&quot;ש בסי&#x27; תרמ&quot;ג לגבי קידוש דלא מקרי קביעות בלא אכילה, וכן הוא הפשטות דקשה לומר דיש קביעות מחמת הבדלה יותר מישיבה ממש בלא אכילה דלא נוהגין לברך {ועי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; קע&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27; דיש עצה ליטול את ידיו תחילה ומברך הבדלה עם לישב בסוכה ומיד אח&quot;כ לברך המוציא}"	סימן תרלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור ירידת גשמים שפוטרו ממצות סוכה?	"הטור ס&quot;ל דוקא כשתסרח המקפה ממש, אבל הסמ&quot;ג ס&quot;ל דסגי בשיעור כדי שתסרח המקפה, וכן הוכיח הב&quot;י דהרי לא מצינו שיעור אחר לשאר מאכלים, וכן פסק הרמ&quot;א [והב&quot;י (סוף הסימן) הביא הר&quot;ן דהיה מצדד לומר דשיעור זה נאמר רק למי שהתחיל לאכול בסוכה ואז צריך כשיעור שתסרח המקפה כדי שלא יראה כמבעט בסוכתו אבל אם עדיין לא התחיל בסוכה פטור מליכנס אפי&#x27; בפחות מזה דהרי הוא מצטער, אבל הר&quot;ן מסיים דאין לסמוך על זה למעשה, והבכורי יעקב (ס&quot;ק ל&#x27;) חושש להר&quot;ן לגבי ברכת לישב בסוכה {אבל סתימת שאר הפוסקים משמע דיכול לברך, אבל יתכן דאנו נחשבים כאיסטניס בענין זה ובדרך כלל היינו יוצאים מחדר זה מחמת מעט גשמים וילכו לחדר קטן אחרת, וכעין זה מצינו במ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג), אמנם עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ד) דיש דברים קטנים שמצטערים לאדם ואין בהם פטור מצטער, וצ&quot;ע}]"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקפה מיירי?	"במקפה של פול, ולפי רוב ראשונים הוא מין שמתקלקל מהרה במיעוט מים [דלא ככל בו דפי&#x27; דמתאחר להתקלקל] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ב)"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו בקי לשער שיעור כדי שתסרח המקפה?	"כתב הרמ&quot;א שישער אם ירדו כ&quot;כ גשמים לבית אם היה יוצא, וביארו הפוסקים (מהרש&quot;ג ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ג, א&quot;א מבוטשאטש סי&#x27; תר&quot;מ, רשז&quot;א) היינו שיוצא לבית קטן שלו [דאם משער לבית חבירו זה חומרא גדולה, ואם משער לחדר אחר שבבית זה קולה גדולה (מהרש&quot;ג שם)], ובמקום ספק צריך להחמיר (א&quot;א מבוטשאטש)"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יורדים גשמים במקום שאינו יושב?	"כתב בכורי יעקב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דצריך לאכול בסוכה ואפשר דמותר אפי&#x27; לברך לישב בסוכה עד שיגיע לו ולשולחנו, אבל אם הוא איסטניס ומצטער אף בזה יכול לצאת ועכ&quot;פ לא יברך לישב בסוכה {ומסתמא אנו כאסטניס לענין זה} (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), ותמה השבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; קצ&quot;א אות ב&#x27;) מבכורי יעקב (ס&quot;ק ל&#x27;) דהביא שיטת הריטב&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; אם רואה הגשמים שממשמשים ובאים אינו חייב בסוכה וא&quot;כ הוי ספק ברכה, ותי&#x27; ספר משא המלך (מובא בספר בני אברהם פ&quot;י הע&#x27; 6) דהריטב&quot;א מיירי קודם שהתחיל לאכול דאז אינו מחויב ליכנס לסוכתו דאין זה תשבו כעין תדורו משא&quot;כ אם כבר התחיל לאכול אז הוא מחויב לישאר שם עד שהגיע לו הגשמים ממש {אבל להלכה, המ&quot;ב רק הביא הבכורי יעקב בס&quot;ק כ&quot;ט, ומשמע דאפי&#x27; כשהוא עדיין בבית מחויב לילך ולאכול בסוכה} "	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו סכך עבה ויכול לפתוח הגג ולאכול קודם שיגיע לשיעור כדי שתסרח?	"לפי הריטב&quot;א הנ&quot;ל בודאי אינו מחויב ליכנס ולאכול בסוכתו [אבל לא קיי&quot;ל כוותיה (שבט הלוי ח&quot;ז סי&#x27; קצ&quot;א אות ב&#x27;)], ונראה לר&quot;א קרופניק דהכא אפי&#x27; לדידן אינו מחויב ליכנס לסוכתו דהרי הגשמים יורדים בפועל והוא יודע שסופם ליכנסו לתוך סוכתו ופשוט דאין זה תשבו כעין תדורו להתחיל שם [אמנם, אמר הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאם יש לו פנאי לאכול מנה אחד מחויב ליכנס לסוכה לזה], ומ&quot;מ הרוצה להחמיר וליכנס שם ולאכול שם לא מקרי הדיוט וגם יכול לברך לישב בסוכה אם יש לו זמן לאכול יותר מכביצה פת קודם שהגיע לשיעור כדי שתסרח המקפה [ואם הוא איסטניס יתכן שלא יברך אפי&#x27; בפחות משיעור זה], אבל אם התחיל לאכול בסוכתו וירדו גשמים בחוץ אז הוא מחויב לישאר בסוכתו עד שהגיע לו הגשמים בפועל וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) בשם הבכורי יעקב"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שינה?	"בזה כתב הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) דיכול להקל כהריטב&quot;א דאם הגשמים ממשמשים ובאים פטור"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעת 1) השרב ויתושים 2) הקור 3) שמנשב הרוח ומפיל נושרים?	"1) פטור, בין כשהוא מצטער בין כשמאכלים מתקלקלים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) 2) אם המאכלים נקרשים מותר לגמור סעודתו בבית [אבל עדיף לתקנן במים חמים שלא יקרשו (בכורי יעקב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), ואם עדיין לא נקרשו כגון הפת צריך לאוכלו בסוכה ואינו יכול לצאת על סמך אותן מאכלים שיקרשו (בכורי יעקב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&#x27;)], ואפי&#x27; אם אח&quot;כ מביאין לו מאכלים שאינם נקרשים מ&quot;מ א&quot;צ לחזור לסוכה וכמ&quot;ש לאחר שפסקו הגשמים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), וכ&quot;ש אם האדם עצמו מצטער מחמת הצינה שהוא פטור מסוכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ט) 3) אם הוא איסטניס פטור מסוכה (גמ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;א) דמיירי ברק מועטים אבל אם נפלו הרבה על ראשו או לתוך מאכלו ונתקלקלו דמי לנסרח המקפה וכו&quot;ע פטורים"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ירדו גשמים 1) בלילה ראשונה 2) בלילה שניה?	"1) הרמ&quot;א ס&quot;ל כהראשונים דצריך לקדש ולאכול כזית בסוכה אפי&#x27; בשעת ירידת גשמים [דילפינן ט&quot;ו ט&quot;ו דאפי&#x27; מצטער חייב לאכול כזית בסוכה], אבל רוב ראשונים סברי דאפי&#x27; בלילה ראשונה יש פטור מצטער (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ג) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דפליגי אם נאמר תשבו כעין תדורו לגבי הכזית ראשונה (וכ&quot;כ המאירי כ&quot;ו ע&quot;א), ובעצם פליגי גם לגבי שינת עראי בלילה ראשונה אבל בזה נוהגין להקל לישון חוץ לסוכה בשעת ירידת גשמים], ולפיכך הכריעו הרבה אחרונים שיאכל כזית בסוכה בלא לישב בסוכה אבל לכתחילה יש להמתין (עי&#x27; בסמוך), לפי החיי&quot;א ובכורי יעקב טוב להמתין עד חצות וכמ&quot;ש המג&quot;א לעיל (סי&#x27; רפ&quot;ט) דיש להמתין עד חצות ליל שבת להגיע יין או פת לקדש עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה) [אבל לא ימתין יותר דהרי לכתחילה צריך לאכול הכזית קודם חצות דומיא דמצה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ו)], והשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא משבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ה) דלא ימתין עד חצות דאין לך מניעת שמחת יו&quot;ט יותר מזה, והא&quot;ר ופמ&quot;ג נמי לא הזכירו להמתין אלא כשעה או שתים {וכ&quot;כ רע&quot;א בשם הצל&quot;ח} (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ז) דבודאי לא ימתין אם מצטער ברעב או בשינה או יש לו אורחים עניים דיש בהם חשש בל תאחר [והדבר אברהם (ח&quot;ב סי&#x27; ב&#x27; בהג&quot;ה) מלמד זכות על המקילין דלא הזמינו לאכול אלא בזמן שבעה&quot;ב אוכל וא&quot;כ עדיין לא הגיע זמן אכילה, והשיב המועדים וזמנים (ח&quot;ח על ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ג) דעדיין עובר בל תאחר מחמת מצות צדקה], וכשהוא מצטער אין תועלת להמתין יותר דכל ההרווחה להמתין הוא כדי לקיים מצותו בסוכה בלא צער, ועל כן לאחר השיעור המתנה יש לו לקדש ויברך זמן בסוכה ויאכל שם כזית ויגמור סעודתו בבית [וזה עדיף מלקדש בבית דאם יפסקו הגשמים יהא צריך לחזור ולברך זמן עוד הפעם בסוכה ואינו נכון להרבות בברכות משא&quot;כ כשהוא מברך זמן בסוכה בשעת ירידת גשמים יוצא אפי&#x27; אם פסקו הגשמים דלא גרע מאילו בירך שהחיינו בשעת עשיית הסוכה {ומבואר במ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק מ&quot;ח) דיכול לקדש בסוכה תחת השלא&quot;ק דגם זמ מקרי בתוך הסוכה לגבי ברכת שהחיינו}] (גר&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), ויש נוהגין לאכול כל הסעודה בסוכה בגשמים בלילה ראשונה (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ג) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא מתרוה&quot;ד דא&quot;צ לאכול כזית בסוכה דאנן בקיאי בקביע דירחא ויכול לסמוך על הראשונים דמצטער פטור, אכן הא&quot;ר כתב דהתרוה&quot;ד חזר בו, ועוד הברכ&quot;י הביא מרדב&quot;ז דצריך להמתין אף בליל שני ולפיכך הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;א) דטוב להחמיר להמתין אפי&#x27; בליל שני מעט עד שיפסקו הגשמים [ואין לדקדק על מי שאינו רוצה להמתין יותר מזמן אכילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ג)], ולאחר שהמתין יכול לקדש ולברך שהחיינו בבית ורק יאכל כזית בסוכה בסוף הסעודה [דהשתא ליכא בעיה בשהחיינו דכבר בירך שהחיינו על הסוכה בלילה ראשונה] (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ולכאורה צ&quot;ב דאם יש איסור לאכול כזית בבית אפי&#x27; בשעת ירידת גשמים מאי שנא לילה ראשונה דצריך לאכול כזית ראשונה בסוכה ובלילה שניה סגי בכזית אחרונה, ונראה לפרש דלפי הראשונים דחייב לאכול בסוכה אפי&#x27; בירידת גשמים נמצאת דיש איסור לאכול כזית ראשונה חוץ לסוכה, מצד שני לפי השיטות דפטור אסור לצער עצמו לאכול בסוכה ולפיכך יש ענין להמתין בשני לילות, ולאחר שעבר זמן המתנה בלילה ראשונה צריך לקדש בסוכה מחמת שהחיינו ממילא צריך לאכול מיד הכזית ראשונה משא&quot;כ בלילה שניה דא&quot;צ לקדש בסוכה עדיף טפי לדחות אכילת הכזית עד הסוף אולי יפסקו הגשמים ולא יצטרך לצער את עצמו, ולפי&quot;ז אם משער שלא יפסקו הגשמים יש להקדים לאכול הכזית בתחילת הסעודה דבעצם יש איסור לאכול כזית ראשונה חוץ לסוכה}"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הסברא להמתין בכלל, ממ&quot;נ אם מצטער מחויב בסוכה יאכל מיד בסוכה, ואם מצטער פטור הרי מותר לאכול אפי&#x27; בבית?"	"כפשוטו על הצד דחייב לאכול בסוכה יש איסור לאכול כזית בבית וכמ&quot;ש הטור על כן ליכא עצה להתחיל סעודתו בבית [ולאפוקי מדעת התרוה&quot;ד (סי&#x27; צ&quot;ה) דמשמע דליכא איסור כלל להתחיל בבית ורק משום ברכת שהחיינו יש איסור בלילה ראשונה, ולפי&quot;ז בליל שני ליכא איסור כלל, אבל מכל הפוסקים מבואר דאפי&#x27; בליל שני יש ענין להמתין, ודלא כתרוה&quot;ד], אבל עדיין צ&quot;ב למה אינו יכול לאכול כזית מיד בסוכה בלא ברכת לישב, ויש בזה כמה מהלכים:&lt;br&gt;1) הגר&quot;א (מעשה רב אות רי&quot;א) פי&#x27; דיש צד דמצטער מחויב בסוכה אבל מצד שני בשעת ירידת גשמים אין שם סוכה עליו ולא מהני לאכול כזית בסוכה דעדיין לא קיים מצותו ואסור לו לאכול קודם שמקיים מצותו {אבל מראשונים (ר&quot;ן, כל בו) משמע דחייב לאכול בסוכה בשעת ירידת הגשמים ושפיר מקיים בזה מצותו}&lt;br&gt;2) על הצד דמצטער מחויב בסוכה נמצאת שהוא אוכל בסוכה בלא ברכה וקיי&quot;ל ערום לא יתרום, וכן מבואר מבכורי יעקב (ס&quot;ק ל&quot;ג) {וחידוש גדול הוא דמפני זה צריך להמתין כמה שעות דהרי כמה פעמים אוכלים בסוכה בלא ברכה ולא מהדרינן אחר עצות לחייבו לברך}&lt;br&gt;3) על הצד שהוא פטור הרי הוא מצער את עצמו ומחלל יו&quot;ט וכמ&quot;ש הביה&quot;ל בסמוך (ד&quot;ה וכל), וכן משמע משעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ז) דכתב דאם הוא מצטער אין תועלת להמתין (כנלענ&quot;ד) [ודחה ר&quot;מ דוויס דכוונת השעה&quot;צ להקל מאיזה טעם שיהיה מפני שמעיקר הדין מותר לו לאכול כזית בסוכה מפני הממ&quot;נ אבל אינו מוכח דזהו הסיבה להמתין] {וכ&quot;ת א&quot;כ בספק מצטער יהא מחויב לצאת מן הסוכה מספק, וי&quot;ל כיון שאין עליו צער כ&quot;כ אין זה חילול שמחת יו&quot;ט}&lt;br&gt;4) על הצד דפטור חיישינן שלא יאכל הכזית לתיאבון, ואע&quot;פ דכתבו תוס&#x27; פסחים (צ&quot;ט ע&quot;ב) דבאותה סעודה מותר למלא כריסו בבציקות של נכרים הכא שאני דאינו יודע בבירור שיאכל הכזית בסוף הסעודה, וגם יתכן שיגמור הסעודה ולא יפסקו הגשמים אלא אחר כמה שעות {אכן התרוה&quot;ד (סי&#x27; צ&quot;ה) מדמה זה לבציקות של נכרים וכתב דמותר לאכול בבית ואח&quot;כ יאכל כזית בסוכה}"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פסקו הגשמים לאחר שאכל בבית?	"צריך לאכול יותר מכביצה בסוכה ויברך עליו לישב בסוכה [ולא סגי בכזית לחוד דעל הצד דמצטער חייב בסוכה כבר יצא ידי חובתו, ודלא כחיי&quot;א דס&quot;ל דדי בכזית, וביאר קובץ הלכות (פי&quot;ג הע&#x27; טט&quot;ו) דעת החיי&quot;א דס&quot;ל דכיון שאוכל כזית מחמת חיובו זה מקרי קביעות (רע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט)], ויש להחמיר אפי&#x27; לאחר חצות דיש סוברים שיכול לצאת אחר חצות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ח) אבל אם כבר שכב א&quot;צ לקום דהשתא הוא מצטער ואינו מרויח כלום דכבר אכל שהיה מצטער אבל אם מתחזק את עצמו שלא יהיה מצטער יכול לברך ולקיים מצותו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&#x27;)"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התחילו לירדו גשמים ויש לו פנאי לגמור סעודתו אבל ע&quot;י זה יגרום שיתאסף בסכך הרבה גשמים ויבטלו מצות סוכה לאחר זמן, האם מותר לסגור גג הסוכה?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) מסתפק בזה ומצדד דאסור דהרי עכשיו אין לו צורך לסגור הגג, אבל הביא דהרבה נוהגין לסגור הגג ומלמד זכות עליהם דמוטב לבטל סעודה זו מסוכה כדי שיקיים אח&quot;כ הרבה סעודות בסוכה, אבל מסיים דפשוט שבהושענא רבה לא יבטל סעודתו בשביל שמיני עצרת"	סימן תרלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם היה אוכל בבית מחמת הגשמים ופסקו הגשמים, האם צריך לצאת לסוכה 1) אם התחיל לאכול 2) אם ישב לאכול ולא התחיל לאכול 3) אם עדיין לא ישב לאכול?	"1) א&quot;צ לצאת לסוכה, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) דכל זה בכלל תשבו כעין תדורו דאין דרך האדם להפסיק באמצע סעודתו לילך לביתו לגמור סעודתו, אמנם מותר להחמיר על עצמו לחזור לסוכה (וכמ&quot;ש הביה&quot;ל ד&quot;ה הדיוטות) ויברך עוד הפעם לישב בסוכה (קובץ הלכות פט&quot;ז סעי&#x27; ט&quot;ו) 2) מלבוש וכל בו ורבינו ירוחם משמע דכל זמן שלא התחיל לאכול צריך לצאת לסוכה, אבל מרש&quot;י ומלשון הברייתא משמע דאפי&#x27; אם רק ישב לאכול א&quot;צ לצאת (ביה&quot;ל ד&quot;ה היה) {ולכאורה ספק דאורייתא לחומרא} 3) צריך לצאת לסוכה [אע&quot;פ שפסק מלאכול בסוכה והלך לבית] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן תרלט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם היה ישן בבית מחמת הגשמים ופסקו הגשמים האם צריך לצאת לסוכה 1) אם פשט בגדיו ושכב 2) אם פשט בגדיו ולא שכב 3) אם לא פשט בגדיו ושכב 4) אם לא פשט בגדיו ולא שכב?	"1) א&quot;צ לצאת לסוכה 2) הפמ&quot;ג מצדד דא&quot;צ לצאת לסוכה, אבל הבכורי יעקב מסתפק בזה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ז) 3) הפמ&quot;ג מקיל דא&quot;צ לצאת לסוכה, אבל המחה&quot;ש ובכורי יעקב מפקפקים בה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו) 4) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) ס&quot;ל דצריך לצאת לסוכה, אבל הבגדי ישע ומאמר מרדכי מסתפקים אם כבר טרח להכניס הכרים וכסתות (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), וכן משמע מבאה&quot;ט (ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תרלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא ישן בבית, האם צריך לקום בעלות השחר לצאת לסוכה?	"המחבר ס&quot;ל כגרסת הגאונים דפטור עד עלות השחר וצריך להקיצו, אבל הרמ&quot;א מקיל כרש&quot;י ועוד ראשונים דאפי&#x27; אחר עלות השחר א&quot;צ להקיצו אלא יכול לקום מאיליו וגם א&quot;צ להגיד לאחרים להקיצו (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) [ויש צד בהר&quot;ן דאפי&#x27; בגרסת הגאונים מצי למימר דא&quot;צ להקיצו דומיא דסעודה, ודחה דשינה שאני דאחר עלות השחר הוי כאילו גמר סעודתו (ב&quot;י)], וחידש הא&quot;א מבוטשאטש דאחר עלות השחר אינו מחויב לחזור לסוכה אלא אם קם על רגליו, ועוד חידש הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; כ&#x27;) דבזה&quot;ז יכול להקל אפי&#x27; אם קם אחר עלות השחר דאין דרכינו לקום כ&quot;כ מוקדם, ומ&quot;מ כתב (שם הע&#x27; כ&quot;א) דאם ישן ביום אע&quot;פ שא&quot;צ לומר לאחרים להקיצו (וכמ&quot;ש הבכורי יעקב) מ&quot;מ כשקם מעצמו צריך לחזור לסוכה מיד"	סימן תרלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא בסוכה שיש בו גג 1) ואינו יכול לפותחו מבפנים 2) ויכול לפותחו מבפנים?	"1) לגבי שינה אינו מחויב להטריח לפותחו כשפסקו הגשמים אבל לגבי אכילה צריך להטריח דאין זה טרחא כ&quot;כ כמו לעלות לסוכה מבית (בכורי יעקב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ צ&quot;ק ע&quot;ח), ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) דירא אלקים יעמוד בשמחה לפתוח הגג אפי&#x27; לגבי שינה 2) אינו טרחא כ&quot;כ ולא מקרי מצטער ומחויב אפי&#x27; לגבי שינה (בכורי יעקב, מ&quot;ב שם)"	סימן תרלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור גשמים לגבי שינה?	"אפי&#x27; בגשמים מועטים מקרי מצטער ופטור (רמ&quot;א), ואין להחמיר אלא אם אינו חושש במעט טיפות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ג)"	סימן תרלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג כשהוא יוצא מהסוכה מחמת הגשמים?	"לא יבעט ויצא וכמו שמצינו בע&quot;ז (ג&#x27; ע&quot;א) אלא יצא כנכנע כעבד שמזג כוס לרבו ושפכו על פניו (רמ&quot;א) [וגם יפשפש במעשיו וישב אל ה&#x27; (בכורי יעקב ס&quot;ק ל&quot;ט)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) הביא ממשנת חסידים דהוא סימן קללה דוקא בא&quot;י [ועוד הביא דהוא רמז לרחמים הממתק את הדין] {ונראה פשוט דה&quot;ה שלא יצא בשמחה דעכשיו הוא יכול לישון ולאכול בבית}, ועי&#x27; בבכורי יעקב (שם) דמאריך אם הוא סימן קללה דוקא בלילה ראשונה או דוקא בשאר ימי החג"	סימן תרלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא פטור ממצות סוכה האם טוב לקיימה אעפ&quot;כ?	"איתא בירושלמי דמקרי הדיוט (רמ&quot;א), אמנם ביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכל) בשם העולת שמואל דזהו דוקא כשיש צד איסור כגון שהוא מצטער ביו&quot;ט אבל אם אינו מצטער מותר להחמיר על עצמו, ועוד כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה הדיוטות) בשם הבכורי יעקב דדוקא במצטער אסור אבל מותר לטרוח לקיים המצוה אע&quot;פ שאינו מחויב לטרוח [וכן הביא הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; רל&quot;ב סעי&#x27; ב&#x27;) בשם הגר&quot;א דיש מצוה להפסיק למנחה אע&quot;פ שאינו מחויב להפסיק], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) פי&#x27; דבשעת הגשמים אינה סוכה כלל על כן ליכא מקום להחמיר {וכ&quot;כ הגר&quot;א במעשה רב סי&#x27; רי&quot;א}"	סימן תרלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה דברים צריך לברך לישב בסוכה?	"הגאונים ס&quot;ל שצריך לברך בכל פעם שנכנס לסוכה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והרי&quot;ף, אבל הרא&quot;ש והטור הביאו ר&quot;ת דס&quot;ל דנהגו לברך על אכילה ופוטר שאר הדברים כיון שהאכילה הוא העיקר [אע&quot;פ ששינה חמורה דאסור אפי&#x27; עראי משא&quot;כ אכילה], ואע&quot;פ שהגר&quot;א פסק כהרמב&quot;ם והרי&quot;ף מ&quot;מ השו&quot;ע ושאר הפוסקים סברי כר&quot;ת דאין לברך אלא על אכילה, ומיהו כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&#x27;) דזהו דוקא כשיש אכילה ג&quot;כ אבל אם הוא מתענה אז יברך אפי&#x27; על שאר דברים, וכ&quot;כ החיי&quot;א דאם נכנס לסוכה ואין לדעתו לאכול שם כלל צריך לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), אבל צ&quot;ע למעשה דמהמשך המ&quot;ב משמע דאינו מברך כשאינו אוכל כלל, וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ו), וזהו דעת המאמר מרדכי דחולק על הט&quot;ז וס&quot;ל דבכל אופן נוהגין שלא לברך אלא על אכילה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח) כתב דאע&quot;פ דראוי לברך כשהולך לסוכתו של חבירו ואינו אוכל שם מ&quot;מ אין המנהג כן, ואפשר דזהו כוונת הרמ&quot;א, וכן נקט הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ב) דלמעשה אין נוהגין לברך בסוכת חבירו אלא כשאוכל שם פהב&quot;כ"	סימן תרלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יושב בסוכה ודעתו לאכול לאחר זמן?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דטוב להדר לאכול יותר מכביצה מיד כדי לברך לישב בסוכה מיד ולצאת אפי&#x27; להגאונים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)"	סימן תרלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך לישב בסוכה, מתי נחשב הפסק לברך לישב בסוכה עוד הפעם 1) בין אכילה לאכילה 2) באמצע סעודתו?	"1) הב&quot;ח והט&quot;ז (ס&quot;ק כ&#x27;) ס&quot;ל דלעולם צריך לברך לישב בסוכה על אכילה שניה אפי&#x27; בלא הפסק ע&quot;פ שיטת ר&quot;ת דדעתו של אדם הוא רק על אותה אכילה, אבל רוב האחרונים ס&quot;ל דצריך הפסק אלא שנחלקו בדרגה של ההפסק [דהקשה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) הרי אינו יכול לצמצם ברכת ציצית שיחול רק עד חצות וחוזר ומברך עוד הפעם אחר חצות], לפי היעב&quot;ץ והבכורי יעקב סגי ביציאה כל שהו אפי&#x27; כשדעתו לחזור מיד אבל הדה&quot;ח והגר&quot;ז ונהר שלום ס&quot;ל דצריך יציאה גמורה בלא דעת לחזור לאלתר [כגון לעשות עסקיו או להתפלל בביהכ&quot;נ {תפילת שחרית דהוי הפסק שלא ע&quot;מ לחזור לאלתר}, אבל בלא&quot;ה א&quot;צ לברך אפי&#x27; כל שבעת ימי החג (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ח), ושיעור הפסק כגון שעה או שעתיים (גר&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ג), והשבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ב&#x27;) מצדד דסגי בהפסק שעה] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ו), והכריע השעה&quot;צ ספק ברכות להקל אם לא שיש עוד צירופים, ולפיכך אם הלך למנחה או למעריב בביהכ&quot;נ אע&quot;פ שדעתו לחזור מיד מ&quot;מ יש לצרך שיטת המג&quot;א דס&quot;ל דהליכה הוי הפסק וצריך לברך עוד לישב בסוכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;א) {משמע דהפסק דהליכה הוי כשיוצא בחוץ ונכנס לבית אחר}, והקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; ט&quot;ז) ס&quot;ל דאפי&#x27; בכה&quot;ג אין לברך עוד לישב בסוכה 2) בזה צריך יציאה שלא ע&quot;מ לחזור מיד אבל אם הלך לביהכ&quot;נ למנחה או מעריב מצדד השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;א) דלא סגי בהפסק דהליכה ואינו מברך לישב בסוכה עוד הפעם"	סימן תרלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהולך לסוכתו של חבירו באמצע סעודתו?	"לפי המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דהליכה הוי הפסק צריך לברך בסוכתו של חבירו [לפי הגר&quot;ז דוקא אם אוכל שם דבר שצריך לאכול בסוכה {וצ&quot;ע דהגר&quot;ז (סעי&#x27; ט&quot;ו) כתב אפי&#x27; אם אין דעתו לאכול}, לפי החיי&quot;א אפי&#x27; אם אינו אוכל שם דדוקא בביתו דרכו לקבוע בסעודה משא&quot;כ בביתו של חבירו הדרך לקבוע אפי&#x27; בלא סעודה, ומיהו דוקא אם רוצה לישב שם אבל אם רק בא לגבות את חובו וכדומה הוי כמתעסק בעלמא ואינו מברך (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ג)], אבל לדידן דקיי&quot;ל דהליכה אינה הפסק א&quot;צ לברך כל זמן שכוון בשעת הברכה שילך לסוכתו של חבירו וגם דעתו לחזור מיד לסוכתו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), ולפי הבית מאיר אפי&#x27; אם לא היה דעתו לילך שם מעיקרא {וגם אין דעתו לחזור לסוכתו} עדיין א&quot;צ לברך כל זמן שלא הסיח דעתו דמאי שנא סוכתו מסוכת חבירו [ולא דמי לטלית דכל בגד הוי מצוה בפנ&quot;ע אלא דמי לברכת המוציא באמצע סעודה], ונראה דלפי&quot;ז אפי&#x27; להמג&quot;א א&quot;צ לברך דהרי לא מקרי הפסק ע&quot;י הליכה דלא הלך למקום שאינו מחויב בה, ולמעשה מסיים השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;ד) דכיון דיש בזה מח&#x27; אין כדאי לצאת באמצע הסעודה, ומשמע דבדיעבד אם הלך א&quot;צ לברך כל זמן שדעתו היתה לכך משעת הברכה וגם דעתו לחזור מיד, אבל אם אינו באמצע הסעודה משמע דיכול לברך {ויש לפרש ע&quot;פ השעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק צ&quot;א) דבין אכילה לאכילה יש עוד צירוף שיטת הב&quot;ח וט&quot;ז דלעולם צריך לברך אבל באמצע הסעודה אין לברך, ואע&quot;פ דלפי הבית מאיר לעולם א&quot;צ לברך נראה דלהלכה לא קיי&quot;ל כהבית מאיר וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; כ&quot;ה) לגבי מזוזה דנוהגין לברך כשמחליף המזוזות על ביתו, וכן משמע משבט הלוי (ח&quot;ב סי&#x27; קנ&quot;ח אות ד&#x27;) דלא קיי&quot;ל כהבית מאיר, והקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ג) נמי אינו חושש להבית מאיר וס&quot;ל דיכול לברך אפי&#x27; באמצע סעודתו כל זמן שלא היה דעתו על כך מתחילה [והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א אות ח&#x27;) כתב שיברך בהמ&quot;ז תחילה וגם יכוין רק לפטור סוכה זו {ולכאורה אינו פשוט דמהני לצמצם ברכתו}]"	סימן תרלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך לישב בסוכה?	"חידש המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דאפי&#x27; אם גמר אכילתו ובירך בהמ&quot;ז מותר לברך על הישיבה לבד, וביאר הלבושי שרד דאע&quot;פ דקיי&quot;ל כר&quot;ת דרק מברכין על האכילה היינו מאכילה ואילך, ומ&quot;מ מסיים הלבושי שרד דאם עדיין לא בירך בהמ&quot;ז עדיף טפי לאכול מעט (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) {לכאורה טוב לאכול יותר מכביצה וכמ&quot;ש המטה אפרים (סי&#x27; תרכ&quot;ה סעי&#x27; ס&quot;א), אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) כתב דסגי בכזית}"	סימן תרלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה וקידש ואכל כששלאק היה ע&quot;ג סוכתו?	"כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק מ&quot;א) דצריך לחזור ולברך לישב בסוכה ויאכל כזית [דלא קיי&quot;ל כר&quot;ת דס&quot;ל דכשרה אפי&#x27; תחת שלאק (קובץ הלכות פט&quot;ו הע&#x27; כ&#x27;), ויותר נראה לפרש דמיירי באופן דפסול אפי&#x27; לר&quot;ת כגון שהוא למעלה מעשרה טפחים א&quot;נ הוא גג קבוע דלעיל (ס&quot;ס תרכ&quot;ט) משמע דשיטת ר&quot;ת לאו דעת יחידאה היא, וכן תמה ספר בני אברהם (פ&quot;ט הע&#x27; 2) על הקובץ הלכות] אבל א&quot;צ לחזור ולקדש, וגם יצא ברכת שהחיינו אע&quot;פ דקיי&quot;ל דאם בירך בבית לא יצא מ&quot;מ הכא שאני שבירך בסוכה אלא שהיה מכוסה בגג ולא גרע ממי שבירך בשעת עשייתה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) [וצ&quot;ע אם היה יושב תחת דופן עקומה או ד&#x27; טפחים דסכך פסול (פסק&quot;ת הע&#x27; 182), ונראה להגרי&quot;א פארכהיימער דמסתבר דיוצא] "	סימן תרלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסופק אם בירך לישב בסוכה?	כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ח) דפשוט דאינו יכול לחזור ולברך, ועוד כתב דאינו פשוט לברך בהמ&quot;ז ולחזור ולאכול עוד דשמא זה נחשב כגורם ברכה שאינה צריכה אלא ימשיך לאכול רק פירות ומיני תרגימא {משמע דבאמצע הסעודה אינו מחויב לאכול בסוכה אלא דברים המחויבים בסוכה, ודלא כשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ט)}, אבל אם מוכרח לאכול עוד פת אז יש לו לברך בהמ&quot;ז ולחזור ולאכול עוד	סימן תרלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך לישב בסוכה ופסקו הגשמים וסגר הגג ואח&quot;כ עצרו הגשמים ופתחו, האם צריך לחזור ולברך לישב בסוכה?	"כתב הברכת הבית (שער נ&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;) דא&quot;צ לחזור ולברך דליכא היסח הדעת מסוכתו והוי כאילו דעתו לחזור מיד, וכן נקט הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; ח&#x27;) {ויש להוסיף דראינו דנקרא בתוך סוכתו לגבי ברכת שהחיינו}, וזהו דוקא מפני שנשאר בסוכה אבל אם נכנס לתוך ביתו ואח&quot;כ פסקו הגשמים והוא רוצה לחזור לביתו תלוי אם יורדים בכבד דהוי היסח הדעת דלא היה דעתו לחזור או היו יורדים בקל ודעתו לחזור ולא הוי היסח הדעת (Guidelines 155)"	סימן תרלט סעיף ח		
